בחודש שעבר (נובמבר 2023) סער עולם ההיי-טק העולמי בשל התהפוכות הדרמטיות שהתרחשו בחברת OpenAI, החברה שפיתחה את ה- Chat-GPT. ב-17 לנובמבר 2023 החליט דירקטוריון החברה להדיח באופן פתאומי את המנכ"ל והמייסד של החברה, סם אלטמן בן ה- 38. כעבור מספר ימים, כבר הושב אלטמן למשרתו הקודמת. אז מה קרה כאן ומדוע כל מה שקרה בחברה הזו כל כך חריג ? ראשית, צריך לציין ש- OpenAI הוקמה בשנת 2015 כחברה ללא כוונת רווח, שמטרתה לשמש כמעבדת מחקר לפעול – "לטובת האנושות וללא תלות בצורך להפיק רווח כלכלי", כהגדרתה. עם הזמן הוקמה חברה-בת שבבעלותה, כחברה עסקית רגילה, כלומר-  עם כוונת רווח, ובה נכנסו כשותפים העובדים, ומשקיעים שבראשם – חברת מיקרוסופט. האחרונה היא

חבר שלי, נקרא לו ג', הוא בעלים ומנכ"ל של חברה בורסאית. באחד מימי המחאה הסוערים דנו בשאלה האם החברה שבניהולו יכולה לממן פעולות מחאה כנגד ההפיכה המשפטית שניסתה לבצע ממשלת נתניהו. התווכחנו בנושא, אני טענתי שהתשובה חיובית והוא חשש מתביעות של בעלי מניות. "איך אני יודע שאחד הקולגות שלך, לא יתבע אותנו בתביעה נגזרת או ייצוגית?" שאל. אמרתי לו שאם תוגש תביעה אני אייצג אותו. "בחינם?", שאל, ועל כך עניתי שיש גבול לכל עקרון. חינם – לא, אבל בתעריף מוזל – כן. הדיון הזה בא לאחר פרסומים של צעדים כאלו ואחרים בהם נקטו חברות בורסאיות וחברות היי טק (דוגמת פפאיה גלובאל) שהביעו תמיכה במחאה והתנגדות לניסיונות ההפיכה המשפטית. הדבר באמת

בחודש פברואר השנה (2024) נחקק חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית, התשפ"ד-2024 שמהווה רפורמה משמעותית מאוד בתחום הבוררות בישראל. מדובר למעשה באימוץ לדין הישראלי של חוק המודל (Model Law on International Commercial Arbitration) של ועדת האו"ם למשפט מסחרי בינלאומי (UNICTRAL) המהווה מודל אחיד של דינים החלים על הליכי בוררות.  מדובר בחידוש מבורך שיאפשר ניהול בישראל של סכסוכים בינלאומיים או בקשר להסכמים מסחריים בינלאומיים. צריך לקוות רק שהתנאים הגיאופוליטיים בישראל יאפשרו זאת.     עד כה, החוק היחיד שהסדיר הליכי בוררות בישראל היה חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. הקושי המרכזי בחוק הקיים היה שלא היתה בו אבחנה בין הליכי בוררות מקומיים (כלומר, שהצדדים להליך הבוררות שניהם ישראלים), לבין הליכי בוררות בהם יש היבט בינלאומי. חוק הבוררות

רשות ניה"ע האמריקאית, ה- SEC, התקינה בימים אלו תקנות חדשות שנועדו להגביר משמעותית את השקיפות ואת חובות הגילוי בקרנות הגידור והון הסיכון, במטרה להגן על אינטרסי המשקיעים. הרפורמה מעוררת התנגדות עזה מצד איגוד הקרנות המנוהלות (MFA) שעתר לביהמ"ש בדרישה לבטל את התקנות. לפי ה-SEC קרנות פרטיות הפכו מאוד פופולריות ובעשור האחרון זינק היקף הכספים המנוהלים על ידן מכ- 10 טריליון דולר ב- 2012 לכ- 27 טריליון דולר כיום. במקביל, צמח מספר הקרנות מכ- 32 אלף ליותר מ-100,000 קרנות כיום. המשקיעים המסורתיים בקרנות הם משקיעים מוסדיים ו"משקיעים כשירים" (כלומר מתוחכמים ובעלי הון אישי גבוה), אך למעשה חלק גדול מהציבור הרחב מושקע, בעקיפין, בקרנות הללו, שכן קרנות פנסיה, קופות גמל וחברות ביטוח

אחד הנושאים היותר מעניינים, לדעתי, בדיני החברות הוא "ניצול הזדמנות עסקית" על ידי בעל שליטה. הכוונה לסיטואציה בה בעל שליטה בחברה ציבורית-בורסאית מנצל לטובתו האישית מידע שהגיע לידיו על מנת להשיא לעצמו רווחים אישיים, ולמנוע אותם מהחברה, שבשליטתו. ניצול שכזה מהווה הפרה של חובות בעל השליטה, הן החובה המפורשת להימנע מניצול הזדמנות עסקית, כאמור בסעיף 254(א)(3) לחוק החברות ("נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה,… יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר") והן של חובות האמונים וההגינות (סע' 252-254 לחוק) שהוא חב לחברה, בין כדירקטור או מנכ"ל (במקרה בו הוא מכהן בתפקידים אלו), ובין כבעל שליטה. הסוגיה של

לאחרונה כתבתי על הוועדה הבלתי תלויה שהקימה חברת דן, ושבאמצעותה היא ניסתה, ללא הצלחה, לסלק על הסף תביעה נגזרת. ועדות בלתי תלויות, הדנות בתביעות ייצוגיות ונגזרות המוגשות כנגד חברות בורסאיות, הפכו להיות תופעה נפוצה ביותר. לא בהכרח מבורכת. אחד המקרים המעניינים בעת האחרונה היתה בקשר לחברת שפיר. שופט ביהמ"ש המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל אביב, מגן אלטוביה, אישר בקשה לאישור תביעה נגזרת כנגד שפיר הנדסה, אחת מחברות התשתיות הגדולות בישראל, בגין הפרת חובות אמון וזהירות של בעלי השליטה והדירקטורים שלה, בני משפחת שפירא. בתביעה נטען כי נגרם לחברה נזק של 54 מיליון ₪ בגין חילוט ערבות על סכום זה שהוציאה החברה לטובת שלטונות רומניה, בקשר לחקירה בחשד להעלמות מס, שהם ניהלו