מדי פעם אני נתקל בסרט קולנוע אמריקאי ששמו המקורי באנגלית אינו דומה לשמו העברי. הסרט המצליח the Big Chill נקרא בישראל, משום מה-  "החברים של אלכס". באופן דומה, אחת מסדרות הטלוויזיה המתח/פשע הנהדרות נקראה בישראל, משום מה – "הסמויה", בעוד שבמקור היא נקראת בכלל- wired שאפשר לתרגם ל"מאזינים" או "מחוברים" (השם המקורי נובע כנראה משום שחלק ממלאכת הבילוש בסדרה היא באמצעות האזנות של משטרת בולטימור לכנופיות סוחרי הסמים בעיר). למה נזכרתי בכך? משום שפרשת שימוש במידע פנים לאחרונה בארה"ב העלתה את התופעה המכונה שם כ-  “Shadow Trading” מה שקשה לתרגם לעברית, אולי – "מסחר צללים". איכשהו, באנגלית זה נשמע טוב יותר וגם ברור יותר.   בתחילת חודש אפריל הרשיע בית

על מיזמי היי טק, ניצול הזדמנות עסקית ושותפות ללא הסכם לפני מספר חודשים ניתן על ידי שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א (המחלקה הכלכלית) קובי שרביט פסק דין מעניין שהכריע בסכסוך מייסדים בחברת סטארט-אפ. הסכסוך, והפסיקה שבאה בקשר אליו, מאירים כמה נקודות-כשל נפוצות במיזמי היי-טק ודנה בין היתר בחובות אמון והגינות החלות על היזמים ונושאי המשרה מצד אחד, ועל האיסור על ניצול הזדמנות עסקית, מצד שני. בשנת 2016 הקימו שני השותפים- מתן צור וגל שגיא מיזם טכנולוגי בתחום אבחון והשמה של עובדים. המיזם התעתד לפתח מערכת חדשנית (מבוססת בינה מלאכותית – AI), לשם ייעול הליכי גיוס והשמת עובדים. השותפים הקימו חברה אך- וכאן טמון החטא הקדמון הראשון והקשה שלהם – מבלי לערוך

לפני כשנתיים שלח לי חבר מייל ובו הצעה להשתתף בהנפקה של חברת אג"ח אמריקאית, שהציעה את האג"ח שלה לציבור בישראל. אני זוכר שבאופן אינסטינקטיבי עלו לי שתי מחשבות בקשר לכך: ראשית- לא, אין מצב שאני קונה את זה. שנית- מדוע חברת נדל"ן אמריקאית, שמחזיקה בנדל"ן בארה"ב, תציע את האג"ח שלה דווקא למשקיעים בישראל? האם יבשו מקורות המשקיעים במנהטן? כך שגם המחשבה השניה היתה- לא, ממש לא. ובמילים אחרות- הם מחפשים פראיירים.   מסתבר שהייתי במיעוט, לא יודע אם מיעוט מכובד, אבל מיעוט. רבים השקיעו בחברות אלו, חלקם גם הרוויחו. בשנים האחרונות נרשמו קרוב ל-20 חברות אמריקאיות שכאלו בבורסה בתל אביב, כאשר הן מציעות לרישום בישראל רק אגרות חוב, אך לא

הבלוג שלי חוגג היום 50 גיליונות! זה אולי נראה לכם סתם מספר אבל מבחינתי זה אומר שאנחנו באוויר כבר יותר מ-3 שנים, בקצב של כתבה אחת כל 3 שבועות לערך. הבלוג נולד (כמו הרבה דברים טובים) בתקופת הקורונה, באחד הסגרים. חשבתי שאני רוצה לכתוב על עניינים משפטיים אבל לא רק, גם על נושאים עסקיים וכלכליים ואחרים. עם זאת הבטחתי לעצמי שלא להיכנס לזירה הפוליטית (לא שאין לי מה לומר בנושאים האלו, מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מעורב…) אבל החלטתי לא להיות בלוג פוליטי. התייעצתי עם כמה אנשים, ואחד מהבלוגרים אמר לי שהכי חשוב זה להתמיד, גם כשאין זמן, ולחוץ בעבודה, צריך לפנות לבלוג זמן ולכתוב. הוא הזהיר שזה

בחודש שעבר (נובמבר 2023) סער עולם ההיי-טק העולמי בשל התהפוכות הדרמטיות שהתרחשו בחברת OpenAI, החברה שפיתחה את ה- Chat-GPT. ב-17 לנובמבר 2023 החליט דירקטוריון החברה להדיח באופן פתאומי את המנכ"ל והמייסד של החברה, סם אלטמן בן ה- 38. כעבור מספר ימים, כבר הושב אלטמן למשרתו הקודמת. אז מה קרה כאן ומדוע כל מה שקרה בחברה הזו כל כך חריג ? ראשית, צריך לציין ש- OpenAI הוקמה בשנת 2015 כחברה ללא כוונת רווח, שמטרתה לשמש כמעבדת מחקר לפעול – "לטובת האנושות וללא תלות בצורך להפיק רווח כלכלי", כהגדרתה. עם הזמן הוקמה חברה-בת שבבעלותה, כחברה עסקית רגילה, כלומר-  עם כוונת רווח, ובה נכנסו כשותפים העובדים, ומשקיעים שבראשם – חברת מיקרוסופט. האחרונה היא

חבר שלי, נקרא לו ג', הוא בעלים ומנכ"ל של חברה בורסאית. באחד מימי המחאה הסוערים דנו בשאלה האם החברה שבניהולו יכולה לממן פעולות מחאה כנגד ההפיכה המשפטית שניסתה לבצע ממשלת נתניהו. התווכחנו בנושא, אני טענתי שהתשובה חיובית והוא חשש מתביעות של בעלי מניות. "איך אני יודע שאחד הקולגות שלך, לא יתבע אותנו בתביעה נגזרת או ייצוגית?" שאל. אמרתי לו שאם תוגש תביעה אני אייצג אותו. "בחינם?", שאל, ועל כך עניתי שיש גבול לכל עקרון. חינם – לא, אבל בתעריף מוזל – כן. הדיון הזה בא לאחר פרסומים של צעדים כאלו ואחרים בהם נקטו חברות בורסאיות וחברות היי טק (דוגמת פפאיה גלובאל) שהביעו תמיכה במחאה והתנגדות לניסיונות ההפיכה המשפטית. הדבר באמת