אני חסיד גדול של אכיפה פרטית, ויעידו על כך עשרות התביעות הייצוגיות שניהלתי ביותר מ- 20 השנים האחרונות, חלקן (לגמרי בטעות) בהצלחה. אני מאמין שבמקרים רבים אכיפה פרטית יעילה יותר מהאכיפה הממשלתית. השירות הממשלתי בישראל מנופח ולא יעיל. ובהתאם, גם האכיפה ממשלתית, באמצעות הפרקליטות או המשטרה, הינה פעמים רבות – לא יעילה, חלקית, איטית ביותר ולכן גם – פחות אפקטיבית.

לחלל שנוצר נכנסת בטבעיות האכיפה הפרטית. תביעות ייצוגיות ונגזרות, עתירות לבג"צ, בקשות לפי חוק חופש המידע או תביעות קטנות של לקוחות נבונים, עקשנים ונחושים, הם כמה מהאמצעים הבולטים של אכיפה פרטית. ויש כמובן גם את התביעות האישיות של מי שנפגעו מעוולות.

מבין החלופה האחרונה, של תביעות של נפגעי עבירות (פליליות) או עוולות (אזרחיות), בולטת לאחרונה התופעה של תביעות אישיות של מי שנפגעו מפרסומים כוזבים של "פייק ניוז".

אני, אגב, מבדיל בעניין זה בין תביעות לשון הרע "רגילות", שהן ענין נפוץ מאוד וממש לא חדש, לבין תביעות כנגד מפיצי "פייק ניוז". "פייק ניוז" הוא מידע שקרי שהמפרסם יודע שהוא שקרי ואף על פי כן הוא מפיץ אותו בכלי התקשורת או ברשתות החברתיות במטרה לפגוע, להזיק לאדם שהוא יעד הפרסום. במקרים רבים הוא עושה זאת במטרה לסייע למטרה גדולה יותר שבשמה הוא פועל. בדרך כלל- השפעה מניפולטיבית על התודעה הציבורית.

שתי הדוגמאות הבולטות ל"פייק ניוז" של השנים האחרונות מצויות בארה"ב ובישראל: בארה"ב, מצדדי טראמפ טוענים כי הבחירות זויפו ו"נגנבו" מהם על ידי ג'ו ביידן והדמוקרטים. זהו שקר ברור וידוע.

בישראל, טוענים חסידי נתניהו כי "נתפרו" לו תיקים. גם זהו שקר גלוי וידוע. הוא אולי זכאי, אבל לא נתפרו לו שום תיקים. 

יש לי הרבה ביקורת על הפרקליטות ועל משרד המשפטים בעניינים שונים. אני האחרון שחושב שהם מושלמים או צודקים תמיד. אבל לתפור תיקים הם לא תפרו. ולכן מדובר ב"פייק ניוז" מובהק. מצעד העדים לרבות עדי המדינה וריבוי הראיות בתיקי האלפים יעידו שכנראה מדובר בתיק די מבוסס, לפחות לכאורה. העובדה שרבים מתומכי הליכוד ונתניהו מדקלמים בהתלהבות את השקר הזה, רק מעידה עד כמה ה"פייק ניוז" מסוכן. הוא משפיע על תודעה ציבורית וגורם לכך שאם אומרים שקר בביטחון מספיק פעמים, הוא מתנחל בתודעת ההמון.

בשנה האחרונה התרחשו שתי התפתחויות מעניינות בהקשר של "פייק ניוז":

בארה"ב הוגשה תביעה בשנת 2021 על ידי חברת דומיניון (Dominion)  כנגד ערוץ הטלוויזיה הפופולרי פוקס ניוז (Fox News) שבבעלות המיליארדר רופרט מורדוק (Murdoch). התביעה על סך 1.6 מיליארד דולר הוגשה על ידי דומיניון שסיפקה את מכונות ההצבעה שנעשה בהן שימוש בבחירות לנשיאות בארה"ב בחודש נובמבר 2020.

טראמפ לא השלים עם תוצאות הבחירות והתכחש להפסדו בהן, והחל להפיץ באמצעות חסידיו שקרים מכוונים ו"פייק ניוז" מובהק כאילו הן זויפו, וכאילו תוצאות האמת הוסתרו. בזירה זו בלט במיוחד פוקס ניוז, אשר תמך במופגן בטראמפ ובמפלגה הרפובליקנית.

עם היוודע תוצאות הבחירות החלו בפוקס לתת במה נרחבת לנציגי טראמפ שחלקם טענו, ללא כל ביסוס, כי ההצבעות זויפו. בין היתר נטען כי מכונות ההצבעה הממוחשבות של חברת דומיניון היו מעורבות בזיוף הבחירות.

האשמות אלו, לטענת דומיניון, גרמו לה לנזק כספי עצום בהיקפו ומיידי. ביטול הזמנות ופגיעה אנושה למוניטין שלה ושל מכונות ההצבעה שלה.

ההדהוד החוזר ונשנה של הטענות (שלא הוכחו מעולם) בערוץ פוקס כי מכונות ההצבעה שלה פגומות (במכוון או בשגגה) וגרמו להטיית הבחירות כנגד טראמפ, גרם לדומיניון לטענתה נזק רב, ומכאן התביעה.

במקביל, בישראל, הוגשו באחרונה תביעות מצד קורבנות של "פייק ניוז". ראשון היה נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, שהגיש שתי תביעות כנגד אנשים שהפיצו עליו שקרים ברשתות החברתיות בעניינים שונים, כגון- הטענה שהושקעו כביכול 50 מיליון ₪ מכספי הציבור בשיפוץ ביתו ברעננה וכי אימו של בנט אינה יהודייה. פורסם כי בנט שכר עורכי דין וצוות שלם העוסק בבדיקת שקרים שהופצו כנגדו על ידי גורמים שונים ברשתות החברתיות בתקופה בה כיהן כראש ממשלה ונועדו להכפישו ולפגוע בשמו הטוב ובלגיטימיות של כהונתו.  

בהמשך, החודש (דצמבר 2022) הגישה גם הדס קליין, עדת תביעה בתיק 2000 המתנהל כנגד נתניהו, תביעה על סך 5 מיליון ש"ח כנגד העיתונאי אלי ציפורי. נזכיר כי בתיק 2000 המכונה "תיק המתנות" מואשם נתניהו בקבלת מתנות בשווי מאות אלפי ₪, שהרעיפו עליו ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. קליין, העוזרת לשעבר של מילצ'ן, העידה כעדת תביעה מרכזית באישום זה על המתנות שרכשה, הזמינה או מסרה באופן שיטתי לנתניהו ולשרה, רעייתו. עדותה הנוקבת מסבכת את נתניהו באישומי תיק 2000.

לטענת קליין, אלי ציפורי, לשעבר עיתונאי בגלובס ובמעריב, וכיום פעיל ברשתות חברתיות המצדד באופן קולני בנתניהו, הפיץ עליה ביודעין שקרים וכזבים ופגע בשמה הטוב באופן שגם עודד והזמין מתקפות ואיומים עליה, ועוד.

שתי התופעות המקבילות הללו, בארה"ב ובישראל, של תביעות אזרחיות, כספיות, של נפגעי הפייק ניוז, מעניינות. נדמה שהן מעידות על כך שלרבים ברור כי "מכונות הרעל" השקריות שפועלות בצורה יעילה בתקשורת וברשתות החברתיות (לרבות באמצעות "בוטים" ממוחשבים ואוטומטיים) חייבות להיעצר וכי הנזק שהן גורמות בהשפעה שקרית על דעת הציבור, הן סכנה לכל דמוקרטיה חפצת-חיים. אם אפשר לשקר על כך שזויפו בחירות לנשיאות בארה"ב או כי נתפרו תיקים במטרה למנוע מאדם לחזור לכהן כראש ממשלה בישראל, ניתן להעלות על הדעת גם שקרים אחרים, שעלולים להצליח. מדרון חלקלק.

בישראל, לא צריך להיות נביא גדול כדי להעריך שאם משפטו של נתניהו יתנהל ללא הפרעה עד תומו, ההרשעה תגיע, לפחות באחד התיקים. והעונש הצפוי על הרשעה ולו באחד האישומים המיוחסים לו (שוחד ו/או מירמה ו/או הפרת אמונים), הוא מאסר בפועל. כך שהמוטיבציה להפצת "פייק ניוז" די גבוהה.

מנגד, המשטרה טרודה במשימות רבות ובאופן טבעי פגיעה בשם הטוב של אדם והפצת "פייק ניוז" אינה בראש מעייניה. לכן יש חשיבות כה רבה לאכיפה פרטית. אם מי שנפגע מפרסומים כוזבים במכוון וביודעין יתבע כספית את מי שהפיץ את השקרים, עשוי הדבר להרתיע את המניפולטורים.

פגיעה בכיסם של מפיצי השקרים עשויה להתגלות יעילה למדי.