בשנים האחרונות מתנהל קמפיין מתוזמן ומתואם מצד גורמים בעלי אינטרס ושלוחיהם (עורכי דין, יועצים, לוביסטים) כנגד מוסד התביעות הייצוגיות. הטענה היא שתאגידים רבים נאלצים להשקיע הון רב ומשאבי זמן בהדיפת תביעות ייצוגיות רבות, דבר שמעמיס עליהם משאבים ועלויות, חלקם הגדול – מיותרים.

אין ספק שהתביעות הייצוגיות הן כאב ראש גדול. מוגשות תביעות ייצוגיות רבות, חלקן באמת לא מבוססות, לא עובדתית ולא משפטית, ויש ז'אנר שלם של עורכי דין שמגישים תביעות רק כדי להסתלק, תמורת גמול ושכר טרחה צנועים, מבלי שהביאו תועלת ממשית לחברי הקבוצה.

אך מנגד, יש תביעות ייצוגיות רבות וטובות הבאות לרפא עוולות רבות כלפי ציבור הצרכנים בישראל. זוהי אכיפה פרטית במיטבה, מקום בו רשויות המדינה נכשלות. לכן יש ערך רב ותועלת רבה לציבור מהמוסד הזה של תביעה ייצוגית. יש לו תרומה גדולה לזכויות ציבור הצרכנים ולזכויות הפרט.

פסק דין שאישר הסדר פשרה בחודש שעבר, ימחיש עד כמה יש חשיבות בתביעות ייצוגיות ועד כמה אנו עוד רחוקים ממימוש הפוטנציאל הטמון בתביעות ייצוגיות ראויות וטובות.

בחודש שעבר אישר ביהמ"ש המחוזי מרכז, מפי השופט יחזקאל קינר, הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהגיש לקוח של חברת בזק בטענה כי היא גבתה ממנו כ- 20 ₪ לחודש בגין שימוש בתוכנת אנטי-וירוס (ת"צ 7078-02-17 חכמי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ). טענת התובע הייצוגי היתה שהוא כלל לא הוריד את תוכנת האנטי וירוס ואף על פי כן בזק חייבה אותו בתשלום בגין שירות האנטי וירוס. התובע טען שכך נהגה בזק גם כלפי אלפי לקוחותיה שכלל לא הורידו או הפעילו את תוכנת האנטי וירוס. בתביעה הייצוגית נטען כי הגבייה כלפי התובע ויתר חברי הקבוצה, אינה כדין ועל כן דינה להתבטל, ויש להשיב את הכספים ללקוחות.

לכאורה ענין פעוט, כמעט קטנוני. אוקי אז חייבו אותך ב- 20 ש"ח. זו סיבה לתבוע? ולהטריד חברת ענק שהמחזור שלה מאות מיליוני ₪ ? אז זהו, שכן.

מפסק הדין עולה שבמשך שנים, החל משנת 2010 גבתה בזק מאלפי לקוחותיה את אותם 20 ₪ לחודש (או סכום דומה). הסכום המצרפי של הגביה הזו, כלפי לקוחות שלא ביקשו כלל את תוכנת האנטי וירוס ולא הפעילו אותה, הסתכם בכ- 100 מיליון ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.

אני חוזר על הנתון- בזק גבתה יותר מ- 100 מיליון ₪ מלקוחות שלא כדין, ובגין שירות די זניח של אנטי וירוס.

לאחר שהצדדים פנו לגישור בפני שופט בדימוס, הושג הסכם פשרה ולפי יקבלו לקוחות בזק חברי הקבוצה, כ- 24 מיליון ₪, חלקו בתשלום כספי ישיר לחשבונם ובחלקו בהטבות עתידיות.

בואו נעשה סיכום ביניים: חברה גבתה שלא כדין 100 מיליון שקל מלקוחותיה. אילולא ערנותו של לקוח מעצבן וקטנוני כמו אדון חכמי, התובע הייצוגי, היא היתה שומרת בכיסה 100 מיליון ₪ שאינם מגיעים לה כלל. ומה קרה בעקבות התביעה הייצוגית ? בזק תשלם 24 מיליון ש"ח החזר ללקוחות ועוד כ- 6 מיליון של גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לעורכי דינו. סך הכל- 30 מיליון שח.

בשורה התחתונה- החברה נאלצה להשיב כ- 30% מסכום הגבייה הבלתי חוקי.

אין ספק שזו דוגמא המעידה עד כמה יש תועלת בכלי הנקרא תביעה ייצוגית.

אבל תרשו לי להיות פסימי לרגע. מה שמטריד אותי היא חצי הכוס הריקה. לא זו המלאה. מטריד אותי המסר השלילי שבהסדר הטוב-לכאורה. משום שחברה שגבתה שלא כדין 100 מיליון ש"ח מבינה שכדאי לה להמשיך לגבות – במסתרים ובמחשכים – כספים שלא כדין מלקוחותיה, כי היא עתידה להיאלץ להשיב רק כשליש מכך. את שני השליש היא תשמור בכיסה.

ברור שאילולא היה בישראל מוסד חזק וטוב של תביעות ייצוגיות, עצם איתור העוולה לא היה מתרחש, וגם לא היתה מתרחשת התועלת של השבת הכספים שנגזלו מהלקוחות שלא כדין. אבל מנגד, מומש כאן רק חלק מהפוטנציאל של התביעה הייצוגית. מדוע ? משום שהמטרה שלנו כצרכנים, וכחברה השואפת (אולי) להגינות, ליושר ולצדק, היא שכל הכספים שנגבו שלא כדין יוחזרו, ושבנוסף לכך, תיענש החברה על המעשה שעשתה. שיוטל עליה קנס אזרחי בדמות פיצוי נוסף מעבר לסכום ההחזר, למען "ייראו וייראו". כדי לחנך את התאגידים הגדולים להתנהג יפה, לא להיות חזירים מדי ולא לחמוד את כספי הלקוחות. ואם לחזור למקרה שהזכרתי – בעולם טוב יותר, החברה לא רק היתה מחזירה את כל ה- 100 מיליון ש"ח ללקוחותיה, אלא גם היתה משלמת עוד פיצוי בבחינת "קנס", של כמה עשרות מיליוני ש"ח בגין הניסיון שלה להרוויח שלא כדין על חשבון לקוחותיה. זה היה מעביר מסר נכון וטוב. הבעיה היא שזה לא קורה וספק אם יקרה. בוודאי במערכת בה התאגידים הגדולים מפעילים לובי כה יעיל וקולני להגנת זכויותיהם הנרמסות.

כלומר הדרך עוד ארוכה עד שהתביעות הייצוגיות באמת ישיגו הרתעה. מדובר במוסד טוב וראוי, שאין סיבה לפגוע בו. ברור, עם זאת, שצריך לפעול להקטנת מספר התביעות חסרות הבסיס, שרק מעמיסות על המערכת.