בשבוע שעבר הורשעה יזמית ההייטק הידועה, אליזבט הולמס (Holmes) בבית המשפט הפדרלי של סן חוזה, קליפורניה, ב- 4 עבירות של הונאת משקיעים וקנוניה להונאת משקיעים. עם זאת זוכתה הולמס מ- 4 אישומים אחרים של הונאת חולים ומטופלים, וביחס ל- 3 עבירות נוספות בהן הועמדה לדין, חבר המושבעים היה חלוק בדעתו, והיא לא הורשעה ולא זוכתה. לדברי פרשנים משפטיים, אף שהולמס הורשעה רק ב- 4 מתוך 11 אישומים בהם הואשמה, הרי שארבעת האישומים בהם הורשעה, היו החשובים והחמורים.כתבתי על הפרשה בפוסט קודם מחודש ספטמבר, עת נפתח שלב העדויות במשפטה של הולמס. אזכיר כי הולמס עשתה היסטוריה

בקול תרועה גדולה יצא בנק ישראל לפני מספר חודשים ברפורמת הבנקאות הפתוחה שלפיה יוכל לקוח לעבור מבנק לבנק בקלות רבה יותר מבעבר. בנוסף, הרפורמה אמורה לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות שכן היא תאפשר לגופים חוץ-בנקאיים, כגון חברות אשראי חוץ בנקאי או חברות פינטק, לקבל – כפוף להסכמת הלקוח כמובן- מידע על חשבונותיו בבנק בו הוא פועל, על מנת שיוכלו להעניק לו הצעה מתחרה טובה יותר. זוהי אכן רפורמה חשובה מאוד שכן היא אמורה לאפשר ניוד ומעבר של לקוחות בין בנקים שונים. עד היום, מעבר של לקוח מבנק אחד למשנהו נחשב אירוע דרמטי ונדיר, קשה לביצוע

לקוח פונה לעורך דינו ומבקש להתייעץ איתו בענין משפטי, הוא מקבל את עצת עורך הדין ופועל על פיה. האם ובאיזו מידה יכול הלקוח להיות רגוע שהוא מוגן מפני הליך משפטי כנגדו, על בסיס הסתמכותו על הייעוץ המשפטי שקיבל? שאלה זו התעוררה לאחרונה (אם כי די באורח אגבי) בהליך מנהלי שניהלה רשות ניירות ערך כנגד איש העסקים יגאל אהובי, לשעבר בעל השליטה בחברה הבורסאית רבד. בחודש אוגוסט 2018 חתם אהובי על עסקה למכירת השליטה בחברת רבד לקבוצת משקיעים. אלא שהעסקה נתקלה בקשיים כאשר אחד התנאים המתלים לביצועה לא התקיים, ואז התבטל הסכם המכירה. התנהל מו"מ בין

בחודש שעבר (ספטמבר) החל בבית המשפט הפדרלי של סן חוזה, קליפורניה, משפטה המתוקשר של יזמית ההייטק הידועה, אליזבט הולמס (Holmes). הולמס שהיתה כוכבת ידועה של עולם הסטארט-אפים האמריקאי מזה כעשור עומדת לדין על שורה של עבירות פליליות חמורות: תרמית והונאת רופאים וחולים, הונאת והטעיית משקיעים, הטעייה בדיווחי החברה שהקימה, טראנוס (Teranos), קנוניה, ועוד. יש בסיפור הזה כל מה שצריך כדי שיגיע לנטפליקס (או HBO): בחורה צעירה ויפה; רעיון מדעי מקורי וחדשני שאם היה נכון ואם היה עובד בפועל יכול היה להיות הצלחה גדולה; רומן ממושך וסודי בין הולמס המייסדת לבין מי ששימש כמנהל התפעול (COO)

בשבוע שעבר ניתן על ידי השופט חאלד כבוב בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) פסק דין חשוב ומעניין בסוגיית אחריותו של נושא משרה כלפי בעלי מניות אחרים (ת.א. 25839-01-19 בן יהודה ואח' נ' לופו ויטנר). המקרה מעורר שורה של נושאים שבמחלוקת, ויתכן שהם אף יובילו לערעור בבית המשפט העליון. בשל עושר הנושאים שעלו בפסק הדין, החלטתי לפצל את הרשימה שלי בנושא לשתיים. בראשונה (זו הנוכחית) אדון – בשאלה מיהו "נושא משרה" והאם נושא משרה חב חובת אמונים גם לבעלי המניות, או רק לחברה; ברשימה השניה שאפרסם בהמשך, אדון בסוגיית הנזק והפיצויים בגין הפרת חובת האמונים.

בשבוע שעבר פורסם תזכיר חוק של התכנית הכלכלית של ממשלת ישראל, במסגרת תקציב המדינה. התכנית כוללת מספר תיקוני חקיקה בנושא תובענות ייצוגיות שהינן בעלות השלכות רוחביות על היכולת של אזרחיה המדינה לתבוע את רשויות המדינה. יש לקוות שתזכיר החוק לא יאושר במתכונתו המתוכננת, שכן הוא מעיד, פעם נוספת, עד כמה אסור לתת לחתול לשמור על השמנת. במקרה שלנו – החתול הוא המדינה ורשויותיה, והשמנת היא כספי האזרחים. הסבר קצר מתחייב: חוק תובענות ייצוגיות כולל שורה של הגנות שנועדו להגן על רשויות המדינה כאשר הן נתבעות בתביעה ייצוגית על ידי תובעים ייצוגים, אזרחי המדינה. כך למשל,

בשנת 2000, לפני כ- 21 שנים, החליטה רשות ניירות ערך לעודד חברות זרות, הנסחרות בבורסות הגדולות בארה"ב ובאירופה, להירשם למסחר גם בבורסה לני"ע בתל אביב, כך שהן יהיו רשומות ברישום כפול, בשתי בורסות במקביל. לצורך כך יזמה הרשות הקלות רגולטוריות כלפי החברות הזרות שיירשמו ב"רישום כפול". ההקלה המרכזית היתה שהן ידווחו לציבור המשקיעים בישראל לפי הדין האמריקאי (או האירופאי במידה והן נסחרות באירופה). אף נקבע שהחברות אינן חייבות לתרגם את הדיווח לעברית, אלא פשוט לדווח בישראל את הדיווח האמריקאי. בשורה של תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות כנגד חברות הרשומות למסחר כפול עלתה השאלה איזה דין

לפני כ-5 וחצי שנים מונתה עו"ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים (כיום – הממונה על התחרות). על פניו – מינוי מקצועי וענייני של עו"ד מנוסה וידועה בתחום. בדיעבד הוא התחוור כמינוי שהחטיא את מטרתו, בהנחה כמובן שהמטרה היתה מינוי רגולטור חזק. לא בטוח שזהו מינוי כושל. הכל תלוי בעיני המתבונן, כמובן. יש כאלו שבוודאי יכתירו את כהונת הלפרין כהצלחה גדולה. למשל, אם אתה יבואן המחזיק בנתח שוק גדול, או רשת מרכולים גדולה או מונופול קמעונאי, בוודאי תברך על כהונה בה הממונה השתדלה בעיקר לא להפריע למונופולים בישראל לשגשג ולהתעצם. במובן זה הלפרין לא רק

לפני כחודש כתבתי כאן על הלהיט התורן של שוק ההון בישראל ובעולם – חברות הספאק (Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. נזכיר כי הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים. מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם. היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות אלו כ"חברות

הלהיט של שוק ההון בישראל ובעולם בשנה האחרונה הוא ללא ספק חברות הספאק (Spac- Special Purpose Acquisition Company). מדובר בחברות ללא כל פעילות המגייסות הון באמצעות הנפקה בבורסה במטרה להתמזג עם חברה פרטית. הספאק מחויבת להתמזג עם חברה בעלת פעילות ממשית בתוך שנתיים ממועד ההנפקה, שאם לא כן עליה להשיב את כספי ההנפקה למשקיעים.   מאחורי הספאק עומדים היזמים, המכונים "ספונסרים", והם אלו שאמונים על איתור החברות הפרטיות שיתמזגו אל תוך הספאק, אגב גזירת קופון נאה עבור עצמם. היעד המרכזי של הספאק הן חברות הטכנולוגיה המוכרות חלום. אולי לא במקרה מכונות חברות הספאק כ"חברות שיק פתוח".

בהחלטה מקיפה ומעניינת שניתנה לאחרונה על ידי השופט רון סוקול בבית המשפט המחוזי בחיפה נסללה הדרך לניהול תביעה ייצוגית בגין מפגעי זיהום אוויר שיצרו לכאורה 30 מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. מדובר בתביעה שהגישה עמותת אזרחים למען הסביבה ששמה לה למטרה לפעול לקידום איכות הסביבה (ת"צ (חי) 36568-07-19 עמותת אזרחים למען הסביבה נ' אלקון מרכז מיחזור ואח'). ההחלטה ניתנה בבקשת הנתבעות לסלק על הסף את התביעה הייצוגית, בקשה שנדחתה. בהחלטה מנתח השופט סוקול את האינטרסים הציבוריים העומדים ביסוד התביעה הייצוגית בתחומי איכות הסביבה והמפגעים הסביבתיים וקובע כי בניגוד לטענת הנתבעות, אין כל מניעה להגיש תביעה ייצוגית

בחדר הישיבות של המשרד שלי תלויה תמונה גדולה ועליה רשום בגדול "איפה הצדק". את התמונה המוזמנת עיצב והכין עבורי הצלם והאמן המוכשר לובקה, ידידי, ששאל אותי פעם איזו תמונה אני רוצה לחדר ישיבות. אז זה מה שאמרתי לו – תכין לי משהו עם 'איפה הצדק'. אז הוא הכין. והתמונה הזו שומרת עלי, מכוונת לי את הדרך. לא תמיד זה מצליח, לא כל לקוחותיי צדיקים, רחוק מזה, לא בכל מאבקיי אני בצד הנכון של המתרס. בכל זאת, בן אדם צריך גם להתפרנס. אבל אני משתדל. גם זה משהו, לא ? אז מה פתאום בלוג ? הרעיון