שיווק וייעוץ להשקעות בני"ע בחו"ל עלול להיות עסק מסוכן
עשרות אנשים וחברות פועלים בישראל לשיווק השקעות בחו"ל, בין בנדל"ן ובין בשוק ההון. קשה להימלט בימים אלו מדיוור או פרסומת באינטרנט או ברשתות החברתיות של יועצים, משווקים ו"מומחים", אמיתיים או בעיני עצמם, הממליצים על השקעה כזו או אחרת בחו"ל. זהו תחום פרוץ למדי, שגבולות המותר והאסור בו אינם ברורים, לא לשחקנים הפועלים בו ולא לצרכנים/הלקוחות. לעיתים כלל לא ברור החוק הישראלי חל על הפעילות הזו. כמובן ששאלת הדין החל אינה שאלה אקדמית המעניינת רק עורכי דין משעממים (או משועממים). היא רלוונטית כאשר הלקוחות שוקלים לתבוע את היועצים או המשווקים, בגין הפסדיהם. אז מתעוררות ביתר שאת מספר שאלות-מפתח, אליהן אתייחס הפעם: ראשית – אילו הוראות חוק מסדירות את פעולותיהם של אותם
הגשת תביעה ייצוגית על ידי ארגון – זה לא כל כך פשוט
בשנים האחרונות התקבלה יותר ויותר בפסיקת בתי המשפט הגישה שאין חשיבות יתרה לתובע הייצוגי, במיוחד לאור הוראת סעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות, המתירה לבית המשפט לאשר תביעה כייצוגית תוך החלפת תובע ייצוגי.זאת, אם מצא שהתביעה ראויה אך התובע אינו מתאים או נעדר זכות תביעה אישית. אך כמו בעניינים רבים אחרים, הפסיקה בסוגיה זו אינה אחידה עד שקשה להצביע על גישה ברורה בפסיקת בתי המשפט בנושא, אף לא של בית המשפט העליון. כך, לא אחת נדחות תביעות ייצוגיות – גם כיום, ועל אף הוראת סעיף 8 לחוק התובענות הייצוגיות – בשל העובדה שלדעתבית המשפט התובע היצוגי נעדר עילת תביעה אישית, וכל זאת אף שיש הוראת חוק מפורשת המאפשרת לאשר תביעה ייצוגית ולהחליף תובע ייצוגי. ומנגד, יש מקרים בהם
מה קורה כשגם פשרה של 120 מיליון ש"ח נמוכה מדי לדעת בית המשפט
לא רבות התביעות הייצוגיות המסתיימות בישראל בפשרה העולה על 100 מיליון ש"ח. היתה לי הזכות להשיג פשרה שכזו בתיק אוסטרובסקי נ' דסק"ש (תביעה נגזרת, לא ייצוגית), אך תיק מיטב-דש שבר שיאים, כאשר לאחר הליך ממושך וסבוך, שרק את עיקריו אפרט כאן, הסתיים בפשרה בסך של 120 מיליון ש"ח. אלא שהשופטת מיכל אגמון גונן בבית המשפט המחוזי בתל אביב סירבה לאשר את הסכם הפשרה וקבעה כי מן הראוי שתיק זה יסתיים בפשרה גבוהה בהרבה, של 200 מיליון ש"ח, על כן היא פשוט דחתה את הבקשה לאישור הסכם פשרה. אז מה קרה כאן? בשנת 2012 ו- 2014 הוגשו שתי תביעות ייצוגיות (שאוחדו) על ידי קבוצת עצמאים ושכירים וקבוצת אנשי קבע כנגד בית
מה לתביעה בישראל על הזמנת מלון בישראל עם הדין בסינגפור?
לקוח הזמין חדר במלון 'כרמים' באמצעות האתר הבינלאומי הידוע AGODA וגילה בדיעבד כי המחיר שהוצג לו באתר לא כלל את חיוב המע"מ (17%), מעשה המהווה הפרה של חוק הגנת הצרכן המחייב כל עוסק להציג לצרכן את המחיר כולל מע"מ. מאחר וההזמנה נעשתה באמצעות אתר AGODA הגיש האדם תביעה ייצוגית בישראל כנגד החברה הזרה. זו טענה מנגד כי הדין שצריך לחול על התביעה, בהתאם לתנאי השימוש של אתר האינטרנט של אגודה (שבאמצעותו בוצעה ההזמנה) הינו – תחזיקו חזק – הדין הסינגפורי. לאחר הליך של בירור בקשת האישור (שהוגשה עוד ב- 2018) דחה בית המשפט המחוזי בת"א (השופטת מיכל עמית-אניסמן) את טענת אגודה ואישר את התביעה כייצוגית, לאחר שגם היועצת המשפטית לממשלה
על תום ליבו וניגוד העניינים של התובע הנגזר
בפסיקת בתי המשפט מודגשת לא אחת חשיבות תום ליבו של מי שמתיימר לייצג קבוצת תובעים, בתביעות ייצוגיות או נגזרות. זהו אחד מהתנאים לאישור בקשה להגשת תביעה ייצוגית או נגזרת. זה ארוע די נדיר שבקשה לאישור תביעה נגזרת נדחית בעיקר בשל כך שבית המשפט מצא שהתובע הנגזר אינו תם לב. מקרה כזה עלה לאחרונה בתנ"ג 51634-12-21 יצחקי נ' מקס סטוק בע"מ, תביעה נגזרת שהגישו שני בעלי מניות בחברת מקס סטור, שמניותיה נסחרות בבורסה לני"ע בתל אביב. בעלי המניות הגישו בקשה לגילוי מסמכים מקדים לפני תביעה נגזרת, בהתאם לסעיף 198א לחוק החברות, בדרישה לקבלת מסמכים של חברת מקס סטור בכל הנוגע למספר עסקאות של החברה לרכישת ציוד למיגון כנגד קורונה. לטענת התובעים,
מה זה “Shadow Trading” ומדוע מדובר בהרחבה מוגזמת של עבירת השימוש במידע פנים
מדי פעם אני נתקל בסרט קולנוע אמריקאי ששמו המקורי באנגלית אינו דומה לשמו העברי. הסרט המצליח the Big Chill נקרא בישראל, משום מה- "החברים של אלכס". באופן דומה, אחת מסדרות הטלוויזיה המתח/פשע הנהדרות נקראה בישראל, משום מה – "הסמויה", בעוד שבמקור היא נקראת בכלל- wired שאפשר לתרגם ל"מאזינים" או "מחוברים" (השם המקורי נובע כנראה משום שחלק ממלאכת הבילוש בסדרה היא באמצעות האזנות של משטרת בולטימור לכנופיות סוחרי הסמים בעיר). למה נזכרתי בכך? משום שפרשת שימוש במידע פנים לאחרונה בארה"ב העלתה את התופעה המכונה שם כ- “Shadow Trading” מה שקשה לתרגם לעברית, אולי – "מסחר צללים". איכשהו, באנגלית זה נשמע טוב יותר וגם ברור יותר. בתחילת חודש אפריל הרשיע בית
כמה מילים עליי
אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה.
אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.
רישום לניוזלטר
לקבלת עדכון על פוסט חדש
פוסטים אחרונים
כמה מילים עליי
אני רונן עדיני. עורך דין, ליטיגטור, המופיע בבתי משפט בתיקים מסחריים וכלכליים. אני מרבה לעסוק בתיקים הנוגעים לניירות ערך, לחברות הנסחרות בבורסה, לזכויות של בעלי מניות, לאחריות דירקטורים ונושאי משרה.
אני עוסק בסכסוכים עסקיים מסוגים שונים ובתביעות ייצוגיות ונגזרות. כמו כן אני מייצג בבוררויות ומדי פעם מתמנה בעצמי כבורר בסכסוכים עסקיים וכאלה הנוגעים לניירות ערך.
רישום לניוזלטר
לקבלת עדכון על פוסט חדש